מפגש ראשון — על האבחנה, השפה והכרת התודה

שיחה בין ג'נקינסון למראיין, המתמקדת במסע האישי שלו בעקבות אבחנה של מחלה ניוונית. • הרהורים על האבחנה: קבלת אבחנה של פרקינסון, והחוויה של "עולם רועד" ו"סערה". הוא חש "נדהם" ו"שבור-לב", אך אינו רואה במצבו מחלה גרידא אלא תחושה של "עוול". • שפה וכתיבה: ביום האבחנה החל לכתוב את ספרו "Trembling Still: The Awful Clarity of a Mind in Eclipse", ואף יצר מילון למילים שהמציא, משום שחווייתו לא ניתנה לתפיסה במונחים רגילים. • חרטה והודיה: "חרטות" כ"ערמת אבנים" שיש לבקר כדי לזכות בפרספקטיבה צלולה, לצד תרגול יומי של הכרת תודה. • פרספקטיבות על העצמי: אתגור הרעיון של "עצמי" קבוע שיש להיות נאמן לו; ה"עצמי" מצטבר עם הזמן, כמו מוך בכיס. • כוונת השיחה: רצונו לגלות מה טמון בו ואם עודנו מסוגל "לענות לקריאה", ולשתף את חווייתו כ"חלון" שעשוי לסייע לאחרים.