סדרת מפגשים עם סטיבן פולדר. מוזמנים להיתמך בכל מסע שנוכל לסייע בו.

סדרה עם סטיבן פולדר, המעניקה מבט על הדרך שבה ניתן לפתוח את הלב גם כשהוא שבור. מפגש שני בסדרה.

מפגש שלישי בסדרה עם סטיבן פולדר, המעניק מבט על דרכי ההתמודדות עם לב שבור ועם הפתיחות שצומחת ממנו.

הכול נתון בשינוי מתמיד, מלמד הבודהא, וזלדה בשפתה מדגישה: "צריך להתחיל להיפרד". החיים, כך נדמה, הם עונת מעבר, מסע של פרידה — רגע נולד, רגע קמל; רגע נפגש, רגע נפרד. טבע הדברים הוא חלופיות בלתי פוסקת, לנוע מבארדו לבארדו: בין ה'ישנו' ל'איננו', בין ה'ישנו' שאיננו, ובין ה'איננו' שישנו. פרידה מן החיים ופרידה בתוך החיים הן בלתי נמנעות, ולהיפרד משמע לדעת צער, כאב וגעגוע. ובכל זאת, תשומת לב עדינה לרגעי ה'בין לבין' של נהר החיים ומגע רך עם תנועת המעבר הם גם מקור לפליאה, חמלה, הכרת תודה ומשמעות.

מפגש שני בסדרה "ומה בין?" בהנחיית ד"ר נעמה אושרי. מבט פואטי אל מרחבי המעבר הדקים, בין נשימה לנשימה, בין חורף לאביב, בין הישנו לאיננו.

סדרה העוסקת בחמלה וחמלה עצמית. מפגש ראשון עם אסף סטי אל-בר.

מפגש שני בסדרה עם דר' אסף סטי אל-בר, המוקדש לנושא החמלה והחמלה העצמית.

הרצאה ראשונה בסדרה בהנחיית בעז עמיחי, יוזם ומוביל תוכנית שותפים למסע. בסדרת הרצאות זו נפגוש 11 מורי דהרמה שיציעו לנו להתבונן על המוות ועל החיים מנקודות מבט בודהיסטיות שונות.

הרצאה שנייה בסדרה בהנחיית נעמה אושרי. בסדרת הרצאות זו נפגוש 11 מורי דהרמה שיציעו לנו להתבונן על המוות ועל החיים מנקודות מבט בודהיסטיות שונות. דרך הבודהיזם מציעה את רעיון ה'אין-אני', ומאפשרת להתמודד עם פחד המוות מתוך תפיסה שאינה נובעת מנפרדות ונבדלות.

הרצאה שלישית בסדרה בהנחיית סטיבן פולדר. בסדרת הרצאות זו נפגוש 11 מורי דהרמה שיציעו לנו להתבונן על המוות ועל החיים מנקודות מבט בודהיסטיות שונות. דרך הבודהיזם מציעה את רעיון ה'אין-אני' — תפיסה שמאפשרת להתקרב למוות ולחיים ביתר רוגע.

בסדרת הרצאות זו נפגוש 11 מורי דהרמה שיציעו לנו להתבונן על המוות ועל החיים מנקודות מבט בודהיסטיות שונות. דרך הבודהיזם מציעה את רעיון ה'אין-אני' כדרך להתייחסות שונה לפחד המוות, הנובע מתוך תפיסה של נפרדות ונבדלות.

הרצאה רביעית בסדרה בהנחיית אורה סתר. בסדרה זו נפגוש 11 מורי דהרמה שיציעו לנו להתבונן על המוות ועל החיים מנקודות מבט בודהיסטיות שונות. דרך הבודהיזם מציעה את רעיון ה'אין-אני' – תפיסה שמאפשרת להתקרב למוות ולחיים מתוך מקום אחר מפחד ונפרדות.

בסדרת הרצאות זו נפגוש 11 מורי דהרמה שיציעו לנו להתבונן על המוות ועל החיים מנקודות מבט בודהיסטיות שונות. דרך הבודהיזם מציעה את רעיון ה'אין-אני' כמסלול להתמודדות עם פחד המוות ועם תפיסת הנפרדות והנבדלות.

בסדרת הרצאות זו נפגוש 11 מורי דהרמה שיציעו לנו להתבונן על המוות ועל החיים מנקודות מבט בודהיסטיות שונות. פחד המוות עשוי ללוות אותנו שנים ארוכות בחיינו, אך למעשה הוא נובע מתוך תפיסה מתעתעת של נפרדות ונבדלות. דרך הבודהיזם מציעה את רעיון ה'אין-אני'.

הרצאה שישית בסדרה בהנחיית לילה קמחי. בסדרת הרצאות זו נפגוש 11 מורי דהרמה שיציעו לנו להתבונן על המוות ועל החיים מנקודות מבט בודהיסטיות שונות.

בסדרת הרצאות זו נפגוש 11 מורי דהרמה שיציעו לנו להתבונן על המוות ועל החיים מנקודות מבט בודהיסטיות שונות. העולם מציע לנו דרכי התייחסות שונות אל המוות ואל החיים, ודרכנו המוכרת בעולם המערבי היא רק אחת מתוך מגוון התפיסות והאפשרויות. דרך הבודהיזם מציעה את רעיון ה'אין-אני' — הבנה שפחד המוות נובע מתפיסה מתעתעת של נפרדות ונבדלות.

הרצאה תשיעית בסדרה בהנחיית אסף סטי אל בר. בסדרה נפגוש מורי דהרמה שיציעו לנו להתבונן על המוות ועל החיים מנקודות מבט בודהיסטיות שונות. דרך הבודהיזם מציעה את רעיון ה'אין-אני' כתשובה לפחד המוות, הנובע מתפיסה מתעתעת של נפרדות ונבדלות.

הרצאה מתוך סדרת הרצאות "מה יהיה בסופנו?" מבט רחב על המוות מנקודות מבט פסיכולוגיות, פילוסופיות ואנתרופולוגיות שונות. בסדרה נבקר במקומות רחוקים ונשמע אודות מסורות מרתקות על מנת להרחיב את נקודת המבט שלנו לגבי מותנו. המסורת הטיבטית מחשיבה את ההתכוננות לרגע המוות ולמסע המגיע בעקבותיו כחלק חשוב בדרך התרגול של ההולך בדרך הבודהיסטית.

טלי הלמן-מור מארחת את פרופ' יוסי לוי-בלז, פסיכולוג קליני וראש המרכז לחקר האובדנות והכאב הנפשי ע"ש ליאור צפתי במרכז האקדמי רופין, לשיחה על התמודדות עם אובדן, על כאב נפשי שמלווה את ההתמודדות האנושית, ועל תקווה ומשמעות. השיחה נערכה לרגל צאת ספרם החדש של לוי-בלז ודפני אסף.

קורס בהנחיית יובל אידו טל, המלווה במסעי מחלה, אובדן ושכול. מפגש רביעי בסדרה.

מפגש מלווה בהנחיית יובל אידו טל, המקדש מקום לדיאלוג עם נושא המוות בדרכים אנושיות ומכבדות. מוזמנים להיתמך בכל מסע שנוכל לסייע בו.

מפגש מלווה בהנחיית יובל אידו טל, מזמין למסע של תמיכה והתמודדות. מיועד לאנשים המתמודדים עם מחלה, אובדן ושכול.

יובל אידו טל מוביל מפגש ראשון בסדרה "מפגש עם המוות". שיחה עמוקה ומכבדת על החוויה האנושית של פגישה עם המוות.

ד"ר דיתי רונן מארחת את ד"ר נועה שקרג'י לשיחה עמוקה ומלווה. מפגש בסדרה "קצר כאן כל כך האביב" — מחזור שלישי.

ד"ר דיתי רונן מארחת את ד"ר נועה שקרג'י לשיחה. מפגש בסדרה "קצר כאן כל כך האביב" - מחזור 3.

ד"ר דיתי רונן מארחת את ד"ר נועה שקרג'י לשיחה. מוזמנים להיתמך בכל מסע שנוכל לסייע בו.

דיתי רונן בשיחה עם רפי וייכרט על יצירתה של המשוררת הפולנייה ויסלבה שימבורסקה, במסגרת הסדרה "קצר כאן כל כך האביב".

דיתי רונן בשיחה עם רפי וייכרט על יאיר הורביץ. מפגש במסגרת סדרת הקורס "קצר כאן כל כך האביב".

ד"ר דיתי רונן חוזרת עם מתכונת חדשה לסדרת המשוררים: שניים על שלושה. שני חוקרי שירה בכירים ואנשי רוח מרתקים: פרופ' רפי וייכרט וד"ר נועה שקרג'י, ישוחחו כל אחד בשלושה מפגשים על יצירתם של שישה יוצרים בולטים, ויביאו אלינו את מיטב השירים והטקסטים על יפי החיים ועל הצער בבוא יומם. והפעם: בשבח מחוזות האגדה בשירי דליה רביקוביץ.

מפגש עם לאמה טילמן. מוזמנים להיתמך בכל מסע שנוכל לסייע בו.

טלי הלמן מור וד"ר נעמה אושרי מזמינות להתמך במסעים שבהם אנו יכולים לסייע. מפגש בעדינות עם עולם מורכב.

בעז עמיחי, מגיבורי הנפש, בשיחה פתוחה עם נועה שטמלר. מפגש ראשון בסדרה המלווה את סיפור חייו והתמודדותו.

דפנה דקל משתתפת בשיחה אישית עם בעז עמיחי, במסגרת סדרת המפגשים 'גיבורי הנפש'. השיחה עוסקת בנפש האנושית, בחוסן ובדרכי ההתמודדות עם אתגרי החיים.

המפגש מלמד שהמציאות היא לא רעיון שצריך להבין בשכל, אלא ריקוד שצריך להשתתף בו. כשאנחנו משחררים את האחיזה במושגים ובמחשבות, אנחנו מגלים שהשקט הוא לא חוסר של רעש, אלא המצב הטבעי והמלא של הקיום.

יעקב קוסאשוילי משתף בשיחה אינטימית עם בעז עמיחי את סיפורו האישי. מפגש בסדרת 'גיבורי הנפש' של עמותת שותפים למסע.

פרופ' אסא כשר התארח במפגש הפותח של הסדרה לסיוע קידום משלחת המטפלים לצעירים בהודו. פרופ' כשר הוא פרופ׳ אמריטוס לאתיקה מקצועית ולפילוסופיה מאוניברסיטת תל-אביב, חתן פרס ישראל לפילוסופיה ופרס יצחק שדה לספרות צבאית. מחבר ״ספר קטן על משמעות החיים״ ו״ספר הנוכחות״ ועוד.

דויד אברמוב, המוכר בשם דרוויש, הוא די ג'יי ומפיק מוזיקלי מישראל, המתמחה בפסיידליק, פרוגרסיב וטראנס רוחני. דרוויש נחשב לאחד מאבות התרבות של סצנת הטראנס בישראל, וכאמן פעיל ומשפיע בקהילת המוזיקה האלקטרונית העולמית. לצדו רוני למפרט, שותפתו לחיים, לעבודה, לכאב ולמסע, אשת רוח ויזמת חברתית.

ד"ר רונית שלו היא פסיכותרפיסטית גוף-נפש, חוקרת ומטפלת בתחום השכול והאובדן, יו"ר שותפה של 'הפורום הבינארגוני של אובדן ושכול', וראשת מסלול במכללת עמק יזרעאל. מאז ה-7.10 היא גויסה למילואים ואחראית על קציני הנפגעים של משפחות החטופים האזרחיים. פרופ' יוסי לוי בלז הוא פסיכולוג קליני, בעל התמחות במיינדפולנס ובגישה הבודהיסטית לטיפול, חוקר ומרצה בתחומי חוסן, כאב נפשי, טראומה וצמיחה ממנה.

תת-אלוף במיל' איל גרינבוים כיהן בתפקידיו האחרונים כרמ"ט וסגן מפקד חיל האוויר וראש מבצעי אוויר. במשך 35 שנות שירותו מילא שורה של תפקידי פיקוד מבצעיים בהם פיקוד על שתי טייסות קרב ושני בסיסים מבצעיים, בהם בסיס נבטים בעידן קליטת מטוסי ה-F35. בעל ניסיון פיקודי מבצעי עשיר.

ליאת שדה סעדון, אדוה אברמוביץ ותומר שוורץ, הורים שכולים מחברי הפודקאסט "מתים עליהם", משתתפים במפגש עם עמוס אבישר. כל אחד מהם מביא את סיפורו האישי ואת דרכו להתמודדות עם האובדן.

ראש השנה תשע"ב הביא איתו זכרונות משנים קודמות. כל פעולה כמו סידור הצלחות על השולחן, התמונה המשפחתית, הפרחים — היא טריגר שמדגיש את ה'אין' סביב השולחן. אפרת דורון, מטפלת בפסיכותרפיה מבוססת מיינדפולנס, מנחת קבוצות אבל ואובדן בעמותת 'שותפים למסע', מלווה במדיטציה להקלה בתוך המציאות המורכבת.

ראש השנה תשע"ב הביא איתו זכרונות משנים קודמות. כל פעולה כמו סידור הצלחות על השולחן, התמונה המשפחתית, הפרחים — היא טריגר שמדגיש את ה'אין' סביב השולחן. אפרת דורון, מטפלת בפסיכותרפיה מבוססת מיינדפולנס, מנחת קבוצות אבל ואובדן במסגרת עמותת 'שותפים למסע'.

ראש השנה תשע"ב הביא איתו זכרונות משנים קודמות. כל פעולה כמו סידור הצלחות על השולחן, התמונה המשפחתית, הפרחים — היא טריגר שמדגיש את ה'אין' סביב השולחן. אפרת דורון, מטפלת בפסיכותרפיה מבוססת מיינדפולנס, מנהלת תחום מיינדפולנס ב'מכבי טבעי' ומנחת קבוצות אבל ואובדן במסגרת עמותת 'שותפים למסע', מציעה מדיטציה שתוכל להקל עלינו ולו במעט בתוך המציאות הבלתי ניתנת לעיכול שאנו נמצאים בה.

ראש השנה תשע"ב הביא איתו זכרונות משנים קודמות. כל פעולה כמו סידור הצלחות על השולחן, התמונה המשפחתית, הפרחים — היא טריגר שמדגיש את ה'אין' סביב השולחן. אפרת דורון, מטפלת בפסיכותרפיה מבוססת מיינדפולנס, מנחת קבוצות אבל ואובדן בעמותת 'שותפים למסע', מציעה מדיטציה להקלה במעט בתוך המציאות הבלתי ניתנת לעיכול.

ראש השנה תשע"ב הביא איתו זכרונות משנים קודמות. כל פעולה כמו סידור הצלחות על השולחן, התמונה המשפחתית, הפרחים — היא טריגר שמדגיש את ה'אין' סביב השולחן. אפרת דורון, מטפלת בפסיכותרפיה מבוססת מיינדפולנס, מנחת קבוצות אבל ואובדן במסגרת עמותת 'שותפים למסע', מציעה מדיטציה להקלה בתוך המציאות הבלתי ניתנת לעיכול.

ראש השנה תשע"ב הביא איתו זכרונות משנים קודמות. כל פעולה כמו סידור הצלחות על השולחן, התמונה המשפחתית, הפרחים — היא טריגר שמדגיש את ה'אין' סביב השולחן. אפרת דורון, מטפלת בפסיכותרפיה מבוססת מיינדפולנס, מנחת קבוצות אבל ואובדן בעמותת 'שותפים למסע', מציעה מדיטציה להקלה במעט בתוך המציאות הבלתי ניתנת לעיכול.

ראש השנה תשע"ב הביא איתו זכרונות משנים קודמות. כל פעולה כמו סידור הצלחות על השולחן, התמונה המשפחתית, הפרחים — היא טריגר שמדגיש את ה'אין' סביב השולחן. אפרת דורון, מטפלת בפסיכותרפיה מבוססת מיינדפולנס, מנחת קבוצות אבל ואובדן בעמותת 'שותפים למסע', מציעה דרך להקל עלינו בתוך המציאות הבלתי ניתנת לעיכול.

ראש השנה תשע"ב הביא איתו זכרונות משנים קודמות. כל פעולה כמו סידור הצלחות על השולחן, התמונה המשפחתית, הפרחים — היא טריגר שמדגיש את ה'אין' סביב השולחן. אפרת דורון, מטפלת בפסיכותרפיה מבוססת מיינדפולנס, מנחת קבוצות אבל ואובדן בעמותת 'שותפים למסע', מציעה מדיטציה להקלה במעט בתוך המציאות הקשה.

עמוס אבישר משוחח עם גל עמנואל נעים במסגרת הסדרה "מתוך עולמות שבורים". שיחה על חיים, שבירה ומשמעות.

עמוס אבישר בשיחה עם ליאורה אילון, במסגרת הסדרה "מתוך עולמות שבורים".

עמוס אבישר בשיחה עם טל פסטרנק מגנזי, במסגרת סדרת "מתוך עולמות שבורים".

עמוס אבישר מארח את מעוז ינון לשיחה עמוקה ואנושית מתוך סדרת המפגשים "מתוך עולמות שבורים".

עמוס אבישר בשיחה עם רחלי פרנקל, במסגרת הסדרה "מתוך עולמות שבורים".

רבים מאיתנו נאלצים לספר לילדים שלנו שאנשים או ילדים שהם אהבו או הכירו, מתו ולא יחזרו עוד. לא רק רגע קבלת הידיעה, אלא גם הימים שאחריה, הם מורכבים וקשים. יש לנו דרך לעזור להם ולעזור לעצמנו, גם בתוך הקושי.

המציאות מציעה לנו דרכי התמודדות שונים במפגש עם סוף המסע. בסדרת מפגשים זו אנחנו מזמינים אתכם לפגוש שבעה כותבים שהעבירו את מחשבותיהם, תפיסת עולמם ואת הפרידה מאדם יקר באמצעות מילים — סיפורים, שירים והגיגים.

המציאות מציעה לנו דרכי התמודדות שונות במפגש עם סוף המסע. בסדרת מפגשים זו אנחנו מזמינים אתכם לפגוש שבעה כותבים שהעבירו את מחשבותיהם, תפיסת עולמם ואת הפרידה מאדם יקר באמצעות מילים — סיפורים, שירים והגיגים.

המציאות מציעה לנו דרכי התמודדות שונות במפגש עם סוף המסע. בסדרת מפגשים זו אנחנו מזמינים אתכם לפגוש שבעה כותבים שהעבירו את מחשבותיהם, תפיסת עולמם ואת הפרידה מאדם יקר באמצעות מילים — סיפורים, שירים והגיגים.

המציאות מציעה לנו דרכי התמודדות שונות במפגש עם סוף המסע. בסדרת מפגשים זו אנחנו מזמינים אתכם לפגוש שבעה כותבים שהעבירו את מחשבותיהם, תפיסת עולמם ואת הפרידה מאדם יקר באמצעות מילים — סיפורים, שירים והגיגים.

המציאות מציעה לנו דרכי התמודדות שונות במפגש עם סוף המסע. בסדרת מפגשים זו אנחנו מזמינים אתכם לפגוש שבעה כותבים שהעבירו את מחשבותיהם, תפיסת עולמם ואת הפרידה מאדם יקר באמצעות מילים — סיפורים, שירים והגיגים.

המציאות מציעה לנו דרכי התמודדות שונות במפגש עם סוף המסע. בסדרת מפגשים זו אנחנו מזמינים אתכם לפגוש שבעה כותבים שהעבירו את מחשבותיהם, תפיסת עולמם ואת הפרידה מאדם יקר באמצעות מילים — סיפורים, שירים והגיגים.

המציאות מציעה לנו דרכי התמודדות שונות במפגש עם סוף המסע. בסדרת מפגשים זו אנחנו מזמינים אתכם לפגוש שבעה כותבים שהעבירו את מחשבותיהם, תפיסת עולמם ואת הפרידה מאדם יקר באמצעות מילים; סיפורים, שירים והגיגים.

הקורס מונחה על ידי הנזירה אני לוסנג ובעז עמיחי, ומוצע באהבה על ידי עמותת שותפים למסע בשיתוף עמותת ידידי הדהרמה. שיעור זה פותח את הקורס בהסבר על תוכנו ועל מנהג לקיחת הנדרים.

שיעור שני בקורס בהנחיית הנזירה אני לוסנג ובעז עמיחי. השיעור פותח בבירור השאלה למה כדאי לדבר על מוות, ומהי תועלת הדיבור בנושא זה.

הנזירה אני לוסנג ובעז עמיחי מלמדים על נקודת המבט הבודהיסטית על מוות. קורס מיוחד בשיתוף עמותת ידידי הדהרמה ועמותת שותפים למסע.

שיעור רביעי בסדרת הקורס בהנחיית הנזירה אני לוסנג ובעז עמיחי. בפרק זה נדון בהתכוונות למוות כחלק בלתי נפרד מהדרך שבה אנו חיים.

שיעור שבעה בסדרת הקורס בהנחיית הנזירה אני לוסנג ובעז עמיחי. בפרק זה נלמד על תפילה לצ׳נרזיג כחלק מההתבוננות במוות ובגסיסה.

שיעור חמישי בסדרה בהנחיית הנזירה אני לוסנג ובעז עמיחי, המתבונן במה שקורה ברגעי המעבר מן החיים אל המוות.

הנזירה לוסנג ובעז עמיחי מנחים מדיטציה על התמוססות היסודות, במסגרת קורס סופ"ש משותף לעמותת שותפים למסע וידידי הדהרמה.

שיעור שישי בסדרה בהנחיית הנזירה אני לוסנג ובעז עמיחי, העוסק במשמעות המוות ובהכרה שמותנו משפיע על הסובבים אותנו.

שיעור שמיני בסדרה 'האם יש דבר כזה מוות טוב?' בהנחיית הנזירה אני לוסנג ובעז עמיחי.

שאלות ותשובות עם הנזירה אני לוסנג ובעז עמיחי, בהמשך לקורס "האם יש דבר כזה מוות טוב?".

איריס ערד רצהבי, יוצרת, סופרת ואמנית, שרדה פגיעה מוחית קשה וקומה ממושכת מיד לאחר לידת בנה, וחזרה לחיים מלאים למרות אובדן ראייתה. היא מספרת על התקופה ההיא כ"תרדמת מודעת" — מבפנים שמעה, הרגישה ונאחזה בחיים, ובעזרת אהבת הקרובים פילסה את דרכה חזרה. מאז צמחו חיים חדשים של משמעות ונתינה: היא מחברת רב-המכר "בונה ארמונות בכפית" וכיום מטפלת ב-NLP ודמיון מודרך, מלווה אחרים במסלולי ההתפתחות שלהם.

רני לוי מארח את פרופ' מירב רוט, פסיכולוגית קלינית ופסיכואנליטיקאית. מירב עוסקת בטיפול בנפגעי אירועי השבעה באוקטובר ובהתוויית דרך לקהילת המטפלים, כולל עבודה עם משפחות החטופים וקהילת קיבוץ בארי, וכן הקמת First Line Med — טיפול ארוך טווח חינם לנפגעי המתקפה.

בפתיחת הסדרה תתארח ד"ר רות קלדרון, אשת חינוך וחוקרת תלמוד הפועלת לקידום תרבות עברית ישראלית ויהודית. ייסדה את בית מדרש "אלול" בירושלים ואת "עלמא – בית לתרבות עברית" בתל אביב, ומחברת הספר "השוק. הבית. הלב".

רני לוי משוחח עם נאוה לויט בן-נון, חוקרת מוח ופסיכולוגיה, פרופסור באוניברסיטת רייכמן ומנהלת מרכז סגול למוח ותודעה. נאוה תשתף בתהליכי אבל סביב אובדנים אישיים, ובהתבוננות שממנה נולדה הבנה רחבה יותר של מה שקורה סביבנו — בבית, בקהילה ובחברה.

טעמים וניחוחות של פרידה וגעגועים, של זיכרון, שכחה ומוות — במבחר משיריה של לאה גולדברג. שלושה מפגשים של תרגול, שיחה ולימוד של השירה העברית בעין הדהרמה, בהנחיית ד"ר נעמה אושרי.

טעמים וניחוחות של פרידה וגעגועים, של זיכרון, שכחה ומוות — במבחר משיריה של לאה גולדברג. שלושה מפגשים של תרגול, שיחה ולימוד של השירה העברית בעין הדהרמה, בהנחיית ד"ר נעמה אושרי.

טעמים וניחוחות של פרידה וגעגועים, של זיכרון, שכחה ומוות - במבחר משיריה של לאה גולדברג. שלושה מפגשים של תרגול, שיחה ולימוד של השירה העברית בעין הדהרמה, בהנחיית ד"ר נעמה אושרי.

סדרת הרצאות בהנחיית ד"ר אריאל וורנר ואיילת מאיר. תפיסת העולם המערבית מתייחסת למוות ככישלון רפואי וכטראומה, בעוד העולם הילידי חושב אחרת לגמרי על אבל ומוות.

סדרת הרצאות בהנחיית ד"ר אריאל וורנר ואיילת מאיר. תפיסת העולם המערבית מתייחסת למוות ככישלון רפואי, כטראומה, כתסריט הגרוע ביותר. כולנו בתרבות זו חווים רמה מסוימת של חרדת מוות. העולם הילידי חושב אחרת לגמרי על אבל ומוות, והפחד נעדר מן התפיסה.

סדרת הרצאות בהנחיית ד"ר אריאל וורנר ואיילת מאיר. תפיסת העולם המערבית מתייחסת למוות ככישלון רפואי וטראומה, בעוד העולם הילידי רואה בו חיבור מועצם אל מרקם החיים — שבו המוות מזין את החיים ומבקש שנישאר בקשר.

בעז עמיחי מארח את איתי אהרון זיו לשיחה עמוקה ואנושית במסגרת סדרת "נפש לנפש - לגעת בשיגעון".

מפגש מיוחד בסדרת 'נפש לנפש - לגעת בשיגעון', שבו בעז עמיחי נפגש עם איתי קנדר לשיחה עמוקה ואנושית.

בסדרה זו אנו ב"שותפים למסע" נארח מטפלים מובילים בתחום בריאות הנפש ונזמין אתכם למסע אל תוך מרחבי הנפש האנושית – על פצעיה, על סודותיה, ועל רגעי הריפוי והתקווה שבה. ננסה להקשיב באמת להתמודדות הנפשית, להתקרב מבלי למהר לתקן, ולראות את הכאב מבלי להיבהל ממנו.

בסדרה זו אנו ב"שותפים למסע" נארח מטפלים מובילים בתחום בריאות הנפש ונזמין אתכם למסע אל תוך מרחבי הנפש האנושית – על פצעיה, על סודותיה, ועל רגעי הריפוי והתקווה שבה. ננסה להקשיב – באמת להקשיב – להתמודדות הנפשית, להתקרב מבלי למהר לתקן, ולראות את הכאב מבלי להיבהל ממנו.

בסדרה זו אנו ב"שותפים למסע" נארח מטפלים מובילים בתחום בריאות הנפש ונזמין אתכם למסע אל תוך מרחבי הנפש האנושית – על פצעיה, על סודותיה, ועל רגעי הריפוי והתקווה שבה. ננסה להקשיב – באמת להקשיב – להתמודדות הנפשית, להתקרב מבלי למהר לתקן, ולראות את הכאב מבלי להיבהל ממנו.

קורס קצר בן ארבעה מפגשים שבו ניגע בדרכים ללמוד ולהתאמן, כדי שנוכל להגיע אל הנהרות הגועשים של החיים קצת יותר מיומנים ואולי אפילו קצת יותר חומלים.

עיונים ואימונים לזמנים קשים. לנוכח מצוקות העת האחרונה, אנחנו קוראים את המילים העתיקות האלה ובודקים בלב פתוח, אוהב ודואב, באילו דרכים נוכל להוציא אותן מן הכוח אל הפועל. בקורס קצר בן ארבעה מפגשים נבקש לגעת בכמה מן הדרכים שבהן נוכל ללמוד ולהתאמן כדי שנוכל להגיע אל הנהרות הגועשים של החיים קצת יותר מיומנים ואולי אפילו קצת יותר חומלים.

עיונים ואימונים לזמנים קשים. לנוכח מצוקות העת האחרונה, אנחנו קוראים את המילים העתיקות האלה ובודקים בלב פתוח, אוהב ודואב, באילו דרכים נוכל להוציא אותן מן הכוח אל הפועל. בקורס קצר בן ארבעה מפגשים נבקש לגעת בכמה מן הדרכים שבהן נוכל ללמוד ולהתאמן כדי שנוכל להגיע אל הנהרות הגועשים של החיים קצת יותר מיומנים ואולי אפילו קצת יותר חומלים.

כשהנהרות גועשים - עיונים ואימונים לזמנים קשים. לנוכח מצוקות העת האחרונה, אנחנו קוראים את המילים העתיקות האלה ובודקים בלב פתוח, אוהב ודואב, באילו דרכים נוכל להוציא אותן מן הכוח אל הפועל. בקורס קצר בן ארבעה מפגשים נבקש לגעת בכמה מן הדרכים שבהן נוכל ללמוד ולהתאמן כדי שנוכל להגיע אל הנהרות הגועשים של החיים קצת יותר מיומנים ואולי אפילו קצת יותר חומלים.

המוות שלנו הוא כנראה האירוע האישי החשוב ביותר בחיינו, למעט לידתנו אולי. כאשר אדם מתקרב לסוף חייו בצורה מודעת ומפוכחת, אנחנו נוטים לעטוף אותו בחמלה רבה ולהציע לו לנהל את "האירוע" בצורה הנכונה ביותר עבורו. אבל האמת היא שמותו של אדם הוא אירוע משפחתי וקהילתי לא פחות משהוא אירוע אישי ופרטי, והיעלמותו הפיזית משפיעה על כל סביבתו ומותירה אדוות שנמשכות שנים רבות.

המוות שלנו הוא כנראה האירוע האישי החשוב ביותר בחיינו, למעט לידתנו אולי. כאשר אדם מתקרב לסוף חייו בצורה מודעת ומפוכחת, אנחנו נוטים לעטוף אותו בחמלה רבה ולהציע לו לנהל את "האירוע" בצורה הנכונה ביותר עבורו. אבל האמת היא שמותו של אדם הוא אירוע משפחתי וקהילתי לא פחות משהוא אירוע אישי ופרטי, ומותיר אדוות שנמשכות שנים רבות לאחר פטירתו.

המוות שלנו הוא כנראה האירוע האישי החשוב ביותר בחיינו, למעט לידתנו אולי. כאשר אדם מתקרב לסוף חייו בצורה מודעת ומפוכחת, אנחנו נוטים לעטוף אותו בחמלה רבה ולהציע לו לנהל את "האירוע" בצורה הנכונה ביותר עבורו. אבל האמת היא שמותו של אדם הוא אירוע משפחתי וקהילתי לא פחות משהוא אירוע אישי ופרטי, והיעלמותו הפיזית משפיעה על כל סביבתו ומותירה אדוות שנמשכות שנים רבות.

המוות שלנו הוא כנראה האירוע האישי החשוב ביותר בחיינו, למעט לידתנו אולי. כאשר אדם מתקרב לסוף חייו, אנחנו נוטים לעטוף אותו בחמלה ולהציע לו לנהל את "האירוע" בצורה הנכונה ביותר עבורו. אבל האמת היא שמותו של אדם הוא אירוע משפחתי וקהילתי לא פחות משהוא אירוע אישי ופרטי, והיעלמותו הפיזית משפיעה על כל סביבתו ומותירה אדוות שנמשכות שנים רבות.

קורס בהנחיית בעז עמיחי שבוחן את המוות כאירוע שאינו אישי בלבד, אלא אירוע משפחתי וקהילתי המשאיר אדוות ארוכות בסביבתו. המפגש הראשון בקורס פותח בהבנה שמותו של אדם משפיע על כל סביבתו, בדומה לכך שלידה משפיעה על המשפחה והקהילה הרבה לפני שהתינוק מתחיל לדבר.

רני לוי, אורח נוטה למות, בשיחה עם סטיבן פולדר. מפגש שני בסדרה.

שימי לוי בשיחה עם רני לוי, במסגרת הסדרה "אורח נוטה למות". מפגש ראשון בסדרה.

בקורס בן ארבעה מפגשים, נבחר מראש ובמודע להיפגש מפגש חזיתי עם הדברים שמפחידים אותנו; הזיקנה, החולי והמוות, ההשתנות והפרידה, ואולי לא פחות מכל אלה, האחריות הקיומית שמלווה את המפגש שלנו עם עולם רווי דברים ותופעות שלא ביקשנו, לא הזמנו, לא תכננו, ובכל זאת מלווים את חיינו. אפשר להירשם לקורס בלא כל רקע קודם, או כהמשך למשתתפי הקורס ״האומץ לפחד״ וקורסי יסוד אחרים.

בקורס בן ארבעה מפגשים, נבחר מראש ובמודע להיפגש מפגש חזיתי עם הדברים שמפחידים אותנו: הזיקנה, החולי והמוות, ההשתנות והפרידה, ואולי לא פחות מכל אלה — האחריות הקיומית שמלווה את המפגש שלנו עם עולם רווי דברים ותופעות שלא ביקשנו, לא הזמנו, לא תכננו, ובכל זאת מלווים את חיינו. הקורס פתוח ללא כל רקע קודם, או כהמשך למשתתפי קורסי יסוד.

בקורס בן ארבעה מפגשים, נבחר מראש ובמודע להיפגש מפגש חזיתי עם הדברים שמפחידים אותנו; הזיקנה, החולי והמוות, ההשתנות והפרידה, ואולי לא פחות מכל אלה, האחריות הקיומית שמלווה את המפגש שלנו עם עולם רווי דברים ותופעות שלא ביקשנו, לא הזמנו, לא תכננו, ובכל זאת מלווים את חיינו. אפשר להירשם לקורס בלא כל רקע קודם, או כהמשך למשתתפי הקורס ״האומץ לפחד״ וקורסי יסוד אחרים.

בקורס בן ארבעה מפגשים, נבחר מראש ובמודע להיפגש מפגש חזיתי עם הדברים שמפחידים אותנו: הזיקנה, החולי והמוות, ההשתנות והפרידה, ואולי לא פחות מכל אלה — האחריות הקיומית שמלווה את המפגש שלנו עם עולם רווי דברים ותופעות שלא ביקשנו, לא הזמנו, לא תכננו, ובכל זאת מלווים את חיינו. הקורס מיועד לכל אדם, ללא צורך ברקע קודם.

כנס מקצועי בנושא התמודדות רגשית ורוחנית עם אובדן ואבל, אשר אורגן על ידי 'שותפים למסע' ותוכנית המטפלים של 'פסיכודהרמה'. פרופ' יוסי לוי-בלז הציג את 'המסע לצמיחה מאבל' שעשוי להתרחש בעקבות אובדן, ובייחוד בעקבות התאבדות של אדם קרוב, וטען כי הטראומה יכולה להוות נקודת שינוי והזדמנות לצמיחה.

כנס מקצועי בנושא התמודדות רגשית ורוחנית עם אובדן ואבל, שאורגן על ידי 'שותפים למסע' ותוכנית המטפלים של 'פסיכודהרמה'. ד״ר אתי אבלין דנה בתיאוריות מרכזיות של התמודדות עם שכול ובתהליכים טיפוליים של בניית גשר מחבר בין כאב לתקווה, תוך שתפה מחוויות עבודתה המקצועית בליווי אנשים המתמודדים עם אובדן וטראומה.

כנס מקצועי בנושא התמודדות רגשית ורוחנית עם אובדן ואבל, אשר אורגן על ידי 'שותפים למסע' ותוכנית המטפלים של 'פסיכודהרמה — בית ספר לתורת הנפש הבודהיסטית'. טלי הלמן-מור הציגה בהרצאתה תובנות שעלו מתוך קבוצות תרגול ושיח בודהיסטי להתמודדות עם אובדן ואבל, תוך שילוב אנקדוטות מחייה, מסיפור חייו של סידהרתא הבודהה ומעבודתה כמלווה להתמודדות עם שכול.

כנס מקצועי בנושא התמודדות רגשית ורוחנית עם אובדן ואבל. בכנס שאורגן ע"י 'שותפים למסע' ותוכנית המטפלים של 'פסיכודהרמה- בית ספר לתורת הנפש הבודהיסטית', הוצגו גישות, מחקרים ותיאוריות בנושא זה. הכנס נערך בת"א, ספטמבר 2019. ד"ר ערן רולניק ביקש לדון בהרצאתו בתהליכי אבל ואובדן כפי שהם מתבטאים בכתיבתו של זיגמונד פרויד וכפי שהתבטאו בחייו הפרטיים המתוארים במכתביו. במסגרת ההרצאה, הביא ד"ר רולניק את התכתבותם של רומן רולן (חיי רמה-קרישנה וחיי סוואמי-ויווקאננדה) ופרויד, אשר התפלמסו בניהם אודות הרגש האוקייני, ...

כנס מקצועי בנושא התמודדות רגשית ורוחנית עם אובדן ואבל, שאורגן על ידי 'שותפים למסע' ותוכנית המטפלים של 'פסיכודהרמה — בית ספר לתורת הנפש הבודהיסטית'. הכנס נערך בתל אביב בספטמבר 2019, ובו הוצגו גישות, מחקרים ותיאוריות בנושא.

ד״ר נעמה אושרי דנה בתפיסה הבודהיסטית הבסיסית לפיה השינוי הוא הקבוע, ועל 'חכמת הארעיות' המאפשרת התמודדות עם פרידה ומוות. הרצאה מכנס 'בקצה השמיים' בנושא התמודדות רגשית ורוחנית עם אובדן ואבל.

כנס מקצועי בנושא התמודדות רגשית ורוחנית עם אובדן ואבל, שאורגן על ידי 'שותפים למסע' ותוכנית המטפלים של 'פסיכודהרמה'. איילת מאיר מביאה את קולן של תרבויות מבוססות אדמה, המבינות את מעגל החיים והמוות מתוך התבוננות בטבע וממקמות את האבל הפרטי בהקשר קהילתי רחב.

כנס מקצועי בנושא התמודדות רגשית ורוחנית עם אובדן ואבל, שאורגן על ידי 'שותפים למסע' ותוכנית המטפלים של 'פסיכודהרמה'. בכנס הוצגו גישות, מחקרים ותיאוריות בנושא זה.

בעולם המושגים של הזן, המושג ״המוות הקטן״ מתאר את מותו של הגוף, ואילו ״המוות הגדול״ שמור למותו של האני — למותה של העצמיות. השניים אינם רעיונות נשגבים או אופקים מרוחקים, אלא נוכחים וחיים בחיי היומיום של כולנו.

בעולם המושגים של הזן, המושג ״המוות הקטן״ מתאר את מותו של הגוף, ואילו ״המוות הגדול״ שמור למותו של האני — למותה של העצמיות. שני המוות אינם רעיונות נשגבים מרוחקים, אלא נוכחים וחיים בחיי היומיום של כולנו.

בעולם המושגים של הזן, המושג ״המוות הקטן״ מתאר את מותו של הגוף, ואילו ״המוות הגדול״ שמור למותו של האני — למותה של העצמיות. השניים אינם רעיונות נשגבים מרוחקים, אלא נוכחים וחיים בחיי היומיום של כולנו.

בעולם המושגים של הזן, המושג ״המוות הקטן״ מתאר את מותו של הגוף, ואילו ״המוות הגדול״ שמור למותו של האני — למותה של העצמיות. השניים אינם רעיונות נשגבים אלא נוכחים וחיים בחיי היומיום של כולנו.

סדרת הרצאות המבקשת לבחון את תפיסותינו לגבי המוות ולאתגר אותן דרך עיניהם התמימות, האמיתיות והמחכימות של ילדים. נחקור ספרות ילדים, תפיסות טיפוליות, ונשמע מיד ראשונה על מפגש ילדים עם המוות.

שרית צור משתפת את סיפורה האישי על התמודדות הורית עם המוות. ההרצאה היא חלק מסדרת הרצאות "זה סופו של כל בלון" המבקשת לבחון תפיסות על המוות דרך עיניהם של ילדים.

הרצאה מתוך סדרת הרצאות 'זה סופו של כל בלון' — חידת המוות דרך עיניהם של ילדים, ומה אנחנו יכולים ללמוד מכך על עצמנו. מות הורה או אדם קרוב מותיר את הילד בכאב שלא תמיד זוכה להכרה ותמיכה. נכיר דרכי התמודדות, הערכה וטיפול באבל של ילדים, ואת חשיבות הקרבה והשיתוף של דמויות מבוגרים בהכרת אבלם.

הרצאה מתוך סדרת הרצאות "זה סופו של כל בלון" — חידת המוות דרך עיניהם של ילדים ומה אנחנו יכולים ללמוד מכך על עצמנו. ד"ר נעמה אושרי, פילוסופית של הדרך, מביטה אל ילדותה המוקדמת ומזמינה אותנו להסתכל במוות דרך עיניים תמימות, אמיתיות ומחכימות.

הרצאה מתוך סדרת הרצאות 'זה סופו של כל בלון' — חידת המוות דרך עיניהם של ילדים ומה אנחנו יכולים ללמוד מכך על עצמנו. דרך המבט התמים, האמיתי והמחכים של ילדים אנו בוחנים את תפיסותינו לגבי המוות ומאתגרים אותן.

סדרת מפגשים סביב יום השנה לאסון שבעה באוקטובר, שבה נדון בשירים הנוגעים בתקפות הזמנית של חיינו, בחיים, בפרידה ובמוות. במפגש זה משתתף אלכס בן ארי. מנחה: דיתי רונן.

שירה היא תמצית האסתטיקה האמנותית לביטוי של תחושות, רגשות, הארות ותובנות. הסדרה נקבעה סביב יום השנה לאסון שבעה באוקטובר, שהותיר את כולנו כואבים, אבלים והמומים. לצד השבר הנורא, ובעקבותיו, התגלו בנו כוחות ריפוי מופלאים, ושוב נוכחנו עד כמה אסון או אתגר בריאותי קשה יכולים להוות צלצול מעורר לחיים. שירי הסדרה מזמינים את החיים בכל עוצמתם, משמעותם ויופיים, באמצעות הפואטיקה הלירית של ההשתנות התמידית של חיים, פרידה ומוות.

שירה היא תמצית האסתטיקה האמנותית לביטוי של תחושות, רגשות, הארות ותובנות. הסדרה נקבעה סביב יום השנה לאסון שבעה באוקטובר 23, שהותיר את כולנו כואבים, אבלים והמומים. לצד השבר הנורא, ובעקבותיו, התגלו בנו כוחות ריפוי מופלאים, ושוב נוכחנו עד כמה אסון או אתגר בריאותי קשה, יכולים להוות צלצול מעורר לחיים. שירי הסדרה מזמינים את החיים בכל עוצמתם, משמעותם ויופיים, באמצעות הפואטיקה הלירית של ההשתנות התמידית של חיים, פרידה ומוות. במפגשים נדון בשירים שנוגעים באופנים שונים בתקפותם הזמנית של חיינו, במשמעות שמעניקים להם.

סדרת מפגשים עם עמוס אבישר בנושא להטעין את הלב. מפגש ראשון בסדרה.

מפגש בסדרת ״להטעין את הלב״ בהנחיית עמוס אבישר. מרחב ללמידה ושיח על חיים, משמעות ודרך.

בימים קשים ומאתגרים אלה, נבקש להציע למשתתפי הסדרה לחוות את יופיים, תקפותם ומשמעותם של החיים בכל עוצמתם, נוכח קבלת השתנותם הטבעית וידיעת הפרידה והמוות, בלי שנזדקק לצלצול מעורר. בסדרה משתתפים המשוררים (לפי א"ב): אלי אליהו, הדס גלעד, רפי וייכרט, צילה זן-בר צור, אליעז כהן, אגי משעול, יעקב רז ושרי שביט. עורכת ומנחה: דיתי רונן.

בימים קשים ומאתגרים אלה, נבקש להציע למשתתפי הסדרה לחוות את יופיים, תקפותם ומשמעותם של החיים בכל עוצמתם, נוכח קבלת השתנותם הטבעית וידיעת הפרידה והמוות, בלי שנזדקק לצלצול מעורר. בסדרה משתתפים המשוררים (לפי א"ב): אלי אליהו, הדס גלעד, רפי וייכרט, צילה זן-בר צור, אליעז כהן, אגי משעול, יעקב רז ושרי שביט. עורכת ומנחה: דיתי רונן. עמותת 'שותפים למסע' פועלת על מנת להושיט יד, לסייע וללוות אנשים ובני המשפחות המתמודדים עם מחלות קשות, אובדן ואבל.

בימים קשים ומאתגרים אלה, נבקש להציע למשתתפי הסדרה לחוות את יופיים, תקפותם ומשמעותם של החיים בכל עוצמתם, נוכח קבלת השתנותם הטבעית וידיעת הפרידה והמוות, בלי שנזדקק לצלצול מעורר. בסדרה משתתפים המשוררים אלי אליהו, הדס גלעד, רפי וייכרט, צילה זן-בר צור, אליעז כהן, אגי משעול, יעקב רז ושרי שביט. עורכת ומנחה: דיתי רונן.

בימים קשים ומאתגרים אלה, נבקש להציע למשתתפי הסדרה לחוות את יופיים, תקפותם ומשמעותם של החיים בכל עוצמתם, נוכח קבלת השתנותם הטבעית וידיעת הפרידה והמוות, בלי שנזדקק לצלצול מעורר. בסדרה משתתפים המשוררים: אלי אליהו, הדס גלעד, רפי וייכרט, צילה זן-בר צור, אליעז כהן, אגי משעול, יעקב רז ושרי שביט. עורכת ומנחה: דיתי רונן.

מפגש חמישי בסדרה "קצר כאן כל כך האביב" בהשתתפות המשורר רפי וייכרט. בסדרה חווים את יופיים, תקפותם ומשמעותם של החיים בכל עוצמתם, נוכח קבלת השתנותם הטבעית וידיעת הפרידה והמוות. עורכת ומנחה: דיתי רונן.

בימים קשים ומאתגרים אלה, נבקש להציע למשתתפי הסדרה לחוות את יופיים, תקפותם ומשמעותם של החיים בכל עוצמתם, נוכח קבלת השתנותם הטבעית וידיעת הפרידה והמוות, בלי שנזדקק לצלצול מעורר. בסדרה משתתפים המשוררים: אלי אליהו, הדס גלעד, רפי וייכרט, צילה זן-בר צור, אליעז כהן, אגי משעול, יעקב רז ושרי שביט. עורכת ומנחה: דיתי רונן.

בימים קשים ומאתגרים אלה, נבקש להציע למשתתפי הסדרה לחוות את יופיים, תקפותם ומשמעותם של החיים בכל עוצמתם, נוכח קבלת השתנותם הטבעית וידיעת הפרידה והמוות, בלי שנזדקק לצלצול מעורר. בסדרה משתתפים המשוררים: אלי אליהו, הדס גלעד, רפי וייכרט, צילה זן-בר צור, אליעז כהן, אגי משעול, יעקב רז ושרי שביט. עורכת ומנחה: דיתי רונן.

בימים קשים ומאתגרים אלה, נבקש להציע למשתתפי הסדרה לחוות את יופיים, תקפותם ומשמעותם של החיים בכל עוצמתם, נוכח קבלת השתנותם הטבעית וידיעת הפרידה והמוות, בלי שנזדקק לצלצול מעורר. בסדרה משתתפים המשוררים: אלי אליהו, הדס גלעד, רפי וייכרט, צילה זן-בר צור, אליעז כהן, אגי משעול, יעקב רז ושרי שביט. עורכת ומנחה: דיתי רונן.

בימים קשים, תחת השמים המתקדרים, הנטייה הטבעית ביותר היא להגיף את דלתות הלב. בקורס קצר זה נבדוק יחד את ההצעה הבודהיסטית לתרגל דווקא בימים של חושך את פתיחת הלב — מהי חמלה, באילו מכשולים היא נתקלת, ואיזה עולם יתאפשר לנו אם נעז להדליק מעט אור. טלי הלמן מור היא פסיכותרפיסטית, מורה ותלמידה לפילוסופיה ופסיכולוגיה בודהיסטית, מייסדת ומובילה את תחום הטיפול באובדן ושכול בעמותת "שותפים למסע".

בקורס קצר לעיתות של חושך, נבדוק יחד את ההצעה הבודהיסטית לתרגל פתיחת לב דווקא בימים קשים. מהי חמלה, באילו מכשולים היא נתקלת, ואיך אפשר להתהלך עם לב רך במציאות קשה. טלי הלמן מור, פסיכותרפיסטית ומורה לפילוסופיה ופסיכולוגיה בודהיסטית, מייסדת ומובילה את תחום הטיפול באובדן ושכול בעמותת שותפים למסע.

בקורס קצר לעיתות של חושך, נבדוק יחד את ההצעה הבודהיסטית לתרגל פתיחת הלב דווקא בימים קשים. מהי חמלה, באילו מכשולים היא נתקלת, ואיך אפשר להתהלך עם לב רך במציאות קשה. טלי הלמן מור היא פסיכותרפיסטית, מורה ותלמידה לפילוסופיה ופסיכולוגיה בודהיסטית, מייסדת ומובילה את תחום הטיפול באובדן ושכול בעמותת "שותפים למסע".

קורס קצר לעיתות של חושך, בו נבדוק יחד את ההצעה הבודהיסטית לתרגל את פתיחת הלב דווקא בימים קשים. נלמד מהי חמלה, באילו מכשולים היא נתקלת, ואיך אפשר להתהלך עם לב רך במציאות קשה. טלי הלמן מור היא פסיכותרפיסטית, מורה ותלמידה לפילוסופיה ופסיכולוגיה בודהיסטית, מייסדת ומובילה את תחום הטיפול באובדן ושכול בעמותת שותפים למסע.

איילת שמולביץ' מזמינה אותנו להתבונן במוות דרך עיניים שמאניות, ולחקור את המשמעויות העמוקות של המעבר בין העולמות. מפגש ראשון בסדרה.

איילת שמולביץ' מזמינה אותנו להביט במוות דרך עיניים שמאניות, ולחקור את הדרכים שבהן תודעה, ריפוי וקשר נשמתי מלווים את המעבר הגדול.

מפגש שלישי בסדרה עם איילת שמולביץ', שמציעה מבט שמאני על המוות ועל המסע שבו אנו שותפים.

הדהרמה מעודדת אותנו להיפתח לארעיות ולהשתנות כשערים לחופש. למרות שאמיתות אלו מובנות לנו אינטלקטואלית, האופן בו אנחנו נוטות ונוטים להגיב להתגלויות שלהן בחיינו מבנות סבל ולא שחרור. בקורס זה נעמיק בהבנה של אניצ׳ה (השתנות, ארעיות, חסר עקביות), יחד נתבונן בדפוסי התגובתיות שלנו מולה, ונעמיק אפשרויות של תובנה ומענה מיטיב מול רזולוציות שונות של אניצ׳ה: מתופעות יומיומיות קטנות אל אירועים משני חיים.

הדהרמה מעודדת אותנו להיפתח לארעיות ולהשתנות כשערים לחופש. למרות שאמיתות אלו מובנות לנו אינטלקטואלית, האופן בו אנחנו נוטות ונוטים להגיב להתגלויות שלהן בחיינו מבנות סבל ולא שחרור. בקורס זה נעמיק בהבנה של אניצ׳ה (השתנות, ארעיות, חסר עקביות) יחד נתבונן בדפוסי התגובתיות שלנו מולה, ונעמיק אפשרויות של תובנה ומענה מיטיב מול רזולוציות שונות של אניצ׳ה: מתופעות יומיומיות קטנות אל ארועים משני חיים. הקורס בהנחיית זוהר לביא, מורת דהרמה בעמותת תובנה, מתרגלת ומלמדת בישראל, אירופה והודו.

הדהרמה מעודדת אותנו להיפתח לארעיות ולהשתנות כשערים לחופש. למרות שאמיתות אלו מובנות לנו אינטלקטואלית, האופן בו אנחנו נוטות ונוטים להגיב להתגלויות שלהן בחיינו מבנות סבל ולא שחרור. בקורס זה נעמיק בהבנה של אניצ׳ה — השתנות, ארעיות, חסר עקביות — יחד נתבונן בדפוסי התגובתיות שלנו מולה, ונעמיק אפשרויות של תובנה ומענה מיטיב מול רזולוציות שונות של אניצ׳ה: מתופעות יומיומיות קטנות אל אירועים משני חיים.

הדהרמה מעודדת אותנו להיפתח לארעיות ולהשתנות כשערים לחופש. למרות שאמיתות אלו מובנות לנו אינטלקטואלית, האופן בו אנחנו נוטות ונוטים להגיב להתגלויות שלהן בחיינו מבנות סבל ולא שחרור. בקורס זה נעמיק בהבנה של אניצ׳ה — השתנות, ארעיות, חסר עקביות — ונתבונן בדפוסי התגובתיות שלנו מולה, ונפתח אפשרויות של תובנה ומענה מיטיב מול רזולוציות שונות: מתופעות יומיומיות קטנות ועד אירועים משני חיים.

סדרת מפגשים בה ד"ר אורה סתר, תלמידה ומורת בודהיזם, מארחת אנשים שמשבר בחייהם — מחלה קשה או אסון — עצר את שגרתם ושינה את דרכם. במפגש זה שוחחת עם תמיר גילת, ד"ר לשם כבוד מאוניברסיטת תל אביב ויושב ראש הקרן לחקר הסרטן בישראל.

ד"ר אורה סתר, תלמידה ומורת בודהיזם, מארחת בשלווה את שמואל מרחב — משורר וצלם, מנכ"ל ומייסד "מרחב אפשרויות". המפגש מתמקד בדרך שבה משבר וסופיות שינו את חייו ויצרו בו אפיקים חדשים של פעולה.

סדרת אונליין בת חמישה מפגשים בהנחיית ד"ר אורה סתר, המארחת אנשים שמשבר או מחלה קשה עצר את שגרת חייהם ושינה את דרכם. במפגש זה יתארח המשורר אלכס בן ארי, שפרסם ששה ספרי שירה וספרו האחרון "צי" ראה אור לאחרונה בהוצאת מוסד.

סדרת אונליין בת חמישה מפגשים בה ד"ר אורה סתר מארחת אנשים שמשבר עצר את שגרת חייהם ויצר בהם אפיקים חדשים של פעולה. במפגש זה משתתפת ד"ר חדווה גונן.

סדרת אונליין בה ד"ר אורה סתר מארחת חמישה אנשים שזמנם לא עבר, אך משבר עצר את שגרת חייהם — מחלה קשה או אסון שהעמיד אותם בפני סופיות. המפגש שינה את דרכם ויצר אפיקים חדשים של פעולה בעולם. ד"ר תמר אשכנזי היא אחת מחמשת המרואיינים בסדרה.

הרצאה ראשונה בסדרה של "שותפים למסע" ו"מרכז שילוב" בנושא היבטי גוף, נפש ורוח בעבודה טיפולית עם אובדן ושכול. ד"ר רונית שלו מפנה את המבט אל הגוף האבל, מתארת את ההשתנות בתפיסת הגוף כמבטא כאב, ומציגה צ'י קונג כאפשרות עבודה טיפולית.

הרצאה שנייה מתוך סדרת הרצאות על היבטי גוף, נפש ורוח בעבודה טיפולית עם אובדן ושכול. ד"ר רונית שלו וד"ר נורית גפני מארחות בשיתוף עם מכון שלובים.

הרצאה חמישית בסדרת מפגשים בת שישה חלקים, העוסקת בהיבטי גוף, נפש ורוח בעבודה טיפולית עם אובדן ושכול. במפגש זה נבחן את היבטי הרוח בזמן אבל — מהות השבר והתנועה שיכולה להתחולל בטיפול. מרצה: טלי הלמן-מור.

הרצאה שישית ואחרונה בסדרת ההרצאות בנושא היבטי גוף, נפש ורוח בעבודה טיפולית עם אובדן ושכול. במפגש זה נדון בהיבטי הרוח שבאים לידי ביטוי בזמן אבל, במהות השבר ובתנועה שיכולה להתחולל בטיפול.

הרצאת סטנד-אפ עם פרופ' אריאל דרבסי ז"ל.

טלי הלמן מור מלווה אותנו במפגש רביעי בסדרה "והדרך עודנה נפקחת לאורך". עמותת שותפים למסע מלווה אנשים המתמודדים עם מחלה, אובדן ושכול.

טלי הלמן מור מלווה את המשתתפים במסע של התמודדות עם אובדן ושכול, בנוכחות ובהקשבה. מפגש שלישי בסדרה.

מוזמנים להיתמך בכל מסע שנוכל לסייע בו. מפגש עם טלי הלמן מור בסדרת 'והדרך עודנה נפקחת לאורך'.

מוזמנים להיתמך בכל מסע שנוכל לסייע בו. מרצה: טלי הלמן מור.

הרצאה בהנחיית פרופ' יוסי לוי-בלז וטלי הלמן-מור. אובדן של אדם קרוב מטלטל את מציאות חיינו, ואובדן שמתרחש בעקבות התאבדות מביא איתו מורכבות רבה: לחוויות האבל והכאב מתלווים גם רגשות של אשמה, בושה ובידוד חברתי. בערב העיון נעסוק בהתמודדות הייחודית עם מוות בעקבות אובדנות ובאפשרויות ליציאה למסע חיים חדש.

מפגש פתיחה בסדרה 'לחיות, לאהוב להיפרד' עם רפאל שגב. מרחב לשיחה ולתהייה על החיים, האהבה וההיפרדות.

מפגש שני בסדרה 'לחיות, לאהוב להיפרד' עם רפאל שגב.

במפגש השלישי בסדרה "לחיות, לאהוב, להיפרד" מלווה אותנו רפאל שגב בדברים מליבו.

במפגש הרביעי בסדרה 'לחיות, לאהוב, להיפרד' מרצה רפאל שגב על נושאים של חיים, אהבה והיפרדות. המפגש הוא חלק ממסע מלווה המציע מרחב לשיח והתבוננות.

השנים האחרונות הראו לנו ביתר שאת את כוחו של התרגול לסייע לנו לחיות בטוב דרך תהפוכות חיינו. בקורס נעבור דרך השערים והפרקטיקות שתומכות בתודעה השלווה והמאוזנת ובלב הפתוח, בכל נסיבות חיינו.

מפגש שני בסדרה בהנחיית לילה קמחי. נעבור דרך השערים והפרקטיקות שתומכות בתודעה שלווה ומאוזנת ובלב פתוח, בכל נסיבות חיינו.

אם תצפו שבחייכם יהיו עליות ומורדות, תודעתכם תהיה הרבה יותר שלווה. השנים האחרונות הראו לנו ביתר שאת את כוחו של התרגול לסייע לנו לחיות בטוב דרך תהפוכות חיינו. בקורס נעבור דרך השערים והפרקטיקות שתומכות בתודעה השלווה והמאוזנת ובלב הפתוח, בכל נסיבות חיינו.

מפגש בסדרת שיחות על שיגעון, בהנחיית יעקב רז.

מפגש בסדרת 'שיחות על שיגעון' עם נחי אלון. מוזמנים להיתמך בכל מסע שנוכל לסייע בו.

מפגש בסדרה "שיחות על שיגעון" עם יובל אידו טל. מרצה אורח: בעז עמיחי ונחי אלון.

"שיחות על שיגעון - נקודת מבט דהרמית". לפעמים הגבול בין משבר נפשי להתעוררות רוחנית דק כמעט עד שקוף. מה נחשב נורמלי, ומה "שיגעון"? אולי השיגעון הוא לא מחלה – אלא שער להבנה עמוקה יותר של החיים? סדרת שיחות על גבולות התודעה, הנורמליות והאפשרות להתעורר דרכן. בשיחה הראשונה בעז עמיחי יזמין אותנו להרהר במושג ה"נורמליות" אל מול השונה והשיגעון בראי תפיסת הנפש והתודעה ההודית והבודהיסטית.

סטיבן פולדר, מורה דהרמה ותיק, מוביל מפגש עמוק על איך לחיות עם אובדן ואכזבה מבלי לאבד את עצמנו. דרך מדיטציה, תובנות בודהיסטיות וסיפורים אישיים, הוא מציע למצוא את הבית הפנימי שלנו — הידיעה הפשוטה שאנחנו קיימים וחיים. סטיבן משתף את סיפור אמו שחלתה באלצהיימר ואחרי שנים של התנגדות מצאה קבלה רדיקלית וחיה את שנותיה האחרונות בחופש ופליאה כמו ילדה. הלב השבור הוא לא לב סגור — גם כשאנחנו מפחדים, הלב חי ומגיב, וזה בדיוק האמון.

סטיבן ג'נקינסון משתף סיפורים אישיים והרהורים על עבודתו, ובתוכם הקמת בית הספר שלו. • מפגש במעלית: סיפור מביקורו הראשון בנמל התעופה בן-גוריון, על אדם שביקש לדעת אם הוא רב או יהודי — מפגש קומי ונוגע ללב שהותיר תחושת התבטלות. • בית הספר וסיומו: ניהול בית ספר שמשך אליו תלמידים מכל העולם, עד לפיטוריו בהליך שתיאר כ"בית משפט שדה". • שתי ההתנצלויות: בפתח כל מפגש נהג להתנצל — על ההשלכות הבלתי צפויות של דברים שייאמרו, ועל האפשרות שהמפגש לא יותיר חותם. • ידיעה מול למידה: "לדעת" קל — כמו להניח חפצים על מדף; "ללמוד" הוא דבר אחר לגמרי, המתרחש כשהמחשבות הקיימות מופרעות, ולכן הוא יקר מאוד. • חזון בית הספר: לאחר הפיטורים, מתוך תחושת חוסר מוצא, הוקם בית ספר שתוכניתו עוסקת ב"היסטוריה הלא-מורשית" של הפנטזיה האירופית בשם אמריקה.

ג'נקינסון מפרט את תוכנית הלימודים של בית הספר "חוכמת היתומים", שמרכזה "היסטוריה לא-מורשית" ו"מיתולוגיה אישית". • הספרים המרכזיים: "חוק החלומות" (להצגת הרעב האירי והפנטזיות הלאומיות), "ביוולף" (כתב בעקבות ההמרה הכפויה למונותאיזם), "גלגמש" (על אסון ה"עודף" ועידן הברזל), ו"היחסים הישועיים מ-1636" (עדות ממקור ראשון על הקולוניזציה). • "חוכמת היתומים": השם משקף תפיסה שלפיה צאצאי המתיישבים הם "יתומים" שעליהם לעשות את "הדרך הארוכה הביתה" אל מוצאם. • שיטת "הביקורת הפורנזית": גישה אבחנתית המתבוננת מעבר לתופעות שעל פני השטח, אל הסיבות העמוקות של אירועים היסטוריים ואישיים. • קנדה והיסטוריה ילידית: ביקורת על מערכת "בתי הספר הפנימייתיים" כמעשה רצח עם, ועל הקדמתה של ועדת "האמת והפיוס".

ג'נקינסון משתף חוויות והרהורים על טראומה תרבותית, טבעה של השנאה העצמית ומושג התקווה. • הקשר תרבותי וזִקנה: עבודה עם ניצולי בתי הספר הפנימייתיים, והנזק העצום שגרמו בכך שפגעו ב"זִקנה" והותירו דורות מבוגרים בלא יכולת למלא את תפקידם. • שנאה עצמית מול מצפון: אנשים מבלבלים פעמים רבות בין שנאה עצמית לבין מצפון. התרבות המודרנית מקדמת את הרעיון ששנאה עצמית היא פתרון למשבר — וזו טעות יסודית. • יופי, כאב והרדמה: "חומרי הרדמה" כדרך לנטרל את עצמנו במקום שבו היופי נוכח, ולהקהות את הכאב של היעדר זְקנים. • הבעיה שב"תקווה": מבט ספקני על "תקווה", במיוחד כשהיא נכפית כחובה על מי שגוסס או סובל, ומחייבת אותו להפנות עורף למציאות שלו.

השיחה עוסקת בטבעה של התקווה, בייחוד נוכח אתגרים קיצוניים, אבחנות הרות גורל ומשברים חברתיים. • טבע התקווה: פירוק המילה "משכנתא" (mortgage) כ"מוות בתשלומים" — כדי להמחיש כיצד אנשים מוותרים על ההווה לטובת עתיד. התקווה מוצגת כנטל כשהיא הופכת לחובה לנטוש את המציאות. • "חופשי מתקווה" (hopefree): דרך ביניים המאפשרת לשהות בהווה בלא לדכא את המציאות הנוכחית לטובת תוצאה עתידית. • חוויה אישית ואבחנה: שיתוף בחוויית האבחנה עם פרקינסון, וההבנה שהתקווה שימשה כאסטרטגיית התחמקות מן המציאות הבלתי נמנעת. • הקשר חברתי רחב: על חוויית ה"חטיפה" אל תוך נסיבות בלתי רצויות, ועל הצורך בשפה — ובמשורר ולא בפוליטיקאי — כשהשפה מתמוטטת.

קטע קצר העוסק בטבעה של הבעה פואטית, בכוחה של השפה ובתהליך ההתפתחות היצירתית. • כוחה של השפה: מסורות תרבותיות ודתיות רבות מדגישות שלשפה יש כוח להוליד עולמות. השפה היא מרחב שבו בני האדם "באים במגע עם האלים" ומוצאים הכרה. • התהליך היצירתי: עבודה יצירתית מתוארת כיקרה, כואבת ומנכרת — ובכל זאת הכרחית ובתחום האפשר. בתחילה מצטטים אחרים, ועם הזמן עמלם של אחרים הופך למקור השראה ותזכורת לכך שעבודה כזו אפשרית.

השיחה עוסקת באבל לא כמחלה אלא כמיומנות מהותית וכאמצעי להבנה עצמית, בעיקר בליווי גוססים. • אבל כמיומנות: מגע עם אבלו של אדם אחר מאפשר לו לחוש מוכר. בהיותך עד לתמותתו, אתה נעשה מדיום שדרכו הוא יכול להבין את עצמו טוב יותר — מתנה ו"מיומנות מוזרה" שראויה לתרגול וליראת כבוד. • מקור האבל: היכולת להיות נוכח לצד הגוסס נובעת בעיקר ממפגש עם תמותתו של אדם אחר, ולא עם תמותתנו שלנו — שהיא חוויה "משנית". • כוחו של הזר: דווקא ה"זרוּת" של המלווה מעניקה לו עוצמה ייחודית, ומאפשרת להכניס חמלה אל בית שבו היחסים קרובים וטעונים מדי. • כעס ונקמה: כשהכעס וה"קומפלקס הנקמני" מדכאים את האבל, תפקיד הזָקֵן הוא "לקרוא למים העמוקים לעלות כשהאנשים שכחו את צמאונם".

השיחה עוסקת באומץ הנדרש לעמדות חלופיות, בבעייתיות שבהתמחות המודרנית ובמקומה של "תודעת הכפר". • אומץ ופרספקטיבה: האומץ לאמץ עמדות חלופיות ל"קומפלקס המלחמה". כדוגמת גנדי — פעולות בלתי שגרתיות עשויות להיראות מוזרות בטווח הקצר אך להיות כלי התנגדות עוצמתי. • ביקורת ההתמחות: התמחות היא לרוב סימן לכך שמשהו אינו כשורה בתרבות. "ליווי פליאטיבי" מנקז את "דם החיים" של חוכמת המוות מן הקהילה, שבה הייתה נחלת הכלל. • טבעה של מנהיגות: ה"מנהיג" הוא "ילד של משבר" ולא מענה לו. בתרבות מתפקדת, הזרימה בין זהויות ותפקידים טבעית יותר מן התפקידים הקבועים והמתמחים. • ערכה של שאלה: העדפה לשאלות שנותרות "חיות" גם אחרי שניתנה תשובה — שאלה טובה יקרה ממאה תשובות טובות למדי.

השיחה בוחנת דרכים להיפגש עם סיפור חייהם של גוססים, ומציעה פרספקטיבה פילוסופית על טבעו של הזמן. • מפגש עם סיפור חיים: כדי לעודד אדם לשתף בסיפורו, אפשר לספר תחילה גרסה גרועה שלו — דבר שלרוב מדרבן את המספר להתערב ולקחת פיקוד. אין להניח שהסיפור חייב להתחיל בלידה או באבחנה; כל מפגש הוא התחלה חדשה בביוגרפיה. • פילוסופיה של הזמן: מטפורת העמידה בתוך נהר. בניגוד למוסכמה שלפיה העתיד לפנינו והעבר מאחורינו — אם מתבוננים בזרם, הדברים זורמים אל עבר מה שכבר היה. כך העבר נמצא למעשה לפנינו, והעתיד הוא הצטרפות אל כל מה שקדם לנו — תפיסה המרככת את הפחד שהמוות הוא כליה.

השיחה עוסקת בטבעה של החמלה המקצועית בעבודה עם גוססים, ומציבה אותה כמשאב סופי ולא כמאגר אינסופי. • מיתוס החמלה האינסופית: ההנחה שהחמלה היא תהומית ובלתי-נדלית מפחיתה מערכה. כמו אוויר או מים, התייחסות אליה כאל אינסופית מובילה לדלדולה. • "מחיר" הטיפול: על המלווה להיות מבחין באופן שבו הוא "מוציא" את חמלתו. תפיסת היכולת לדאוג כאינסופית מסכנת בנפילה ל"גירעון" המוביל לשחיקה. • הרחבת מעגל הנמענים: "הישרדות" המלווה אינה בהישארות אותו אדם, אלא בהבנה שיש נמענים ראויים רבים לחמלתו — גם זרים, מתוך כיבוד "זרוּתם". • טיפול כאמנות: עבודה עם גוססים היא אמנות ולא אסטרטגיה. עניינה ב"שבירת אור" של התרבות — בחשיפת חלקיה המטרידים — ולא רק בהחזרתה כראי.

השיחה בוחנת את טבעו של האבל, את מגבלות הטיפול הפרטני בתרבות "מבועתת-מוות", ואת ההתמודדות עם כאב מודחק וממושך. • טיפול ותרבות: התרחקות מפסיכותרפיה פרטנית מתוך הבנה שהיא מתפקדת לעיתים כ"קנוניה של אשליה הדדית". העבודה היא למעשה "עבודה תרבותית", אזרח אחר אזרח. אנשים מגיעים לטיפול לרוב משום שהתרבות אינה מסוגלת להכיל אותם. • אבל מול משבר: בעודנו במשבר אנו נישאים על גל המומנטום שלו. האבל, לעומת זאת, הוא "עבודה" ולא תגובתיות — והוא הופך הכרחי כשהמומנטום של המשבר דועך. • עצות לצמיחה: להיות פתוחים לאפשרות שאנו "טועים עובדתית" לגבי עצמנו, ולעסוק בפעולות "לא-אינטואיטיביות" כדי לחרוג מהרגלים מקובעים. דוגמת האגרוף שבו פתח, חרף תחושת חוסר היכולת.

השיחה עוסקת בחיים, במוות, באבל ובטבעה של הכרת התודה, דרך סיפורים אישיים וחקירה פילוסופית. • טראומה בין-דורית ושתיקה: משפחות נמנעות פעמים רבות משיחות קשות על טראומות העבר; שתיקה זו עלולה להוביל לתחושת בגידה ולהחמצת חיבור אותנטי בין הדורות. • מציאות הגסיסה: להיות זה שגוסס שונה לחלוטין מלהיות מי שיודע על גסיסה. עלינו להיות נכונים לחוות סבל ולא "להיות בסדר". • נטל האנושיות: להישען זה על זה הוא חוויה אנושית יסודית המעניקה יציבות — כמו מוטות הטיפי התומכים זה בזה — וראוי להכיר בו בתודה ולא בבושה. • ריפוי ונסים: "נס" אינו בהכרח תיקון הכול וחזרה למצב "טבעי", אלא מציאת ערך וחיבור עמוק בתוך המציאות הקשה הנוכחית. • הכרת תודה כתרגול: לא תגובה אוטומטית לאירוע נעים, אלא תרגול אקטיבי ומקדים — שאולי אף מקיים את עצם טבעם של החיים.

השיחה מתמקדת בחקירה, בנוכחות ובטבעו של החיבור האנושי. • טבע ההתכנסות: ג'נקינסון אינו רואה עצמו כמורה אלא כ"מתרגל" וכ"תלמיד של השאלה", שמטרתו לשמור את השאלות חיות במקום לספק תשובות סופיות. • התעוררות והשלכותיה: התעוררות אמיתית בזמנים סוערים קשורה בהכרה ב"רשת ההשלכות" שמותירות פעולותינו — מצב מודעות שמסתיים לרוב ב"יבבה" ולא ב"הללויה". • שפה ילידית ותרגום: שפות הן "דברים ילידיים" הקשורים למקום ולהיסטוריה; לכן תרגום הוא מעשה של "בגידה". • הבעיה שב"הוויה": ביקורת על האנגלית כ"בינארית ואסנציאליסטית", ועל פועל ההוויה ("is") המאפשר להפריד בין הקיום לבין איכויות החיים. • מחויבות ושבועות: הבחנה בין "הבטחה" (שמתמקדת בעתיד) ל"שבועה" (שמכוננת דבר-מה אל ההווה). • אמביוולנטיות כמיומנות: לא חולשה אלא משמעת — היכולת להחזיק אפשרויות מתרוצצות בו-זמנית בלא לכפות בחירה מוקדמת.

השיחה עוסקת בזִקנה, באתגרים אישיים וחברתיים, ובחשיבות החיבור אל העבר. • ללמוד למען אחרים: למידה אינה צריכה להיות לשם שיפור עצמי בלבד אלא לתועלת הזולת; הקדשת הלמידה לנעדרים מעמיקה את העולם. • טבע הזִקנה: זְקנים "מזומנים" אל תפקידם כ"תוצאה של צרות הזמנים". הם נקראים להיות עדים לייאוש בלא לתקנו ובלא לסגת ממנו. • כנות וה"ילד הפנימי": אתגור מושג "הילד הפנימי" כהסחת דעת. "כנות" (sincere) — "ללא שעווה" — היא הנכונות לחשוף את ה"חורים והסדקים". • מטפורת הטיפי: הטיפי כדוגמה ל"תודעת הכפר" ולגאונות הילידית — כל מקל, חבל ואח הם ביטוי למורשת תרבותית המקיימת ותומכת. • "להתחיל מתוך העוני": כדי לפתור בעיה יש להתחיל ממה שחסר, ממקום של אי-ידיעה. "שייכות" אינה רכוש אלא "תרגול מעמיק והולך של כיסופים". • חיבור אל העבר: הצורך בחיבור עם אבות קדומים הוא הדדי — המוות אינו מסיים את צרכיו או זהותו של אדם.

השיחה מתמקדת במוות, בגסיסה ובחיבור האנושי, ובאתגר לשמור על אנושיות נוכח התמותה. • אנושיות ומוות: למילה "אנושי" (human) יש להוסיף "אנושיוּת" (humane), המכירה בקושי לפעול בהתאם לטוב שבנו. הגוססים אינם זקוקים לנחמות ריקות אלא לכנות ולהזדמנות להישיר מבט אל מציאותם. • תפקיד המלווה: לא לטפח יחסים נוחים אלא לשמש עד לאמת. אין להיות "מבועת-מוות", ויש ללמוד להקשיב גם למה שלא נאמר. • מציאות המוות: ההבחנה בין "לגסוס" (תהליך אקטיבי שאדם עושה) לבין "להיהרג" (חוויה פסיבית הנכפית מבחוץ), והחשיבות שבהפרדת האבל מן הנקמה. • נוכחות מאשרת-חיים: סיפור אישי מביקור באושוויץ, שבו ראה אדם מתקן את מכוניתו סמוך לאתר — ניצחון על הרוע, והמחשה לכך שהחיים נמשכים בצל הטרגדיה. • שפה וסיפור: קריאה לשימוש בשפה מדויקת ולתפקיד המספרים כשומרי שפיות נוכח "ממלכות האימה חסרות המילים".

השיחה חוקרת מושגים תרבותיים ולשוניים עמוקים: טבע האבות הקדומים, אִמהוּת ואבהוּת תרבותית, ותפקיד הטקס. • אבות קדומים: אדם אינו הופך לאב קדמון מעצם מותו; האבות נוצרים מתוך מעשי החיים, התובעים אותם ומשלבים אותם בחיי היום-יום. הטקס "מכוריאוגרף את הזיכרון" ומסייע לשמר חיבור זה. • אִמהוּת ואבהוּת תרבותית: "אִמהוּת" כיכולת "לאמהֵר" תרבות — מלאכה המופקדת בידי כולם, מעבר להולדה ביולוגית. "קשרי הנישואין הקדושים" רמזו בעבר לאחריות תרבותית רחבה. • מושג הברכה: "לברך" (bless) אינו אישור אלא הנכונות לראות את סופו של שלב חיים אחד כתנאי לתחילתו של אחר (משורש "דם"). • מונותאיזם וזִקנה: דתות מונותאיסטיות נוטות להשתמש במשפחה כתבנית לסדר הקוסמי, מה שעלול להושיב בן משפחה אחד בעמדת "אל". • כניעה וקטסטרופה: "קטסטרופה" (משורש יווני: kata — מטה; stro — גדילים קשורים) היא ירידה אל מסתורי החיים, לא לבד אלא בעקבות דרך שסללו בני אדם.

שיחה בין מארח למחבר על טבעה של ה"זִקנה", על חוויית ההזדקנות וזיקתן למצב החברה. • הקשר השיחה: המפגש בא בעקבות דיון קודם על ספרו של ג'נקינסון ועל חוויותיו האישיות. "הצפיפות הרגשית" ו"התפוררות העצמי" שחווה משקפות מאבקים שרבים בקהל חוו. • זְקנים מול אנשים זקנים: התרבות המערבית גדושה ב"אנשים זקנים" אך חסרה "זְקנים". להיעשות זָקֵן אינו תוצאה בלתי נמנעת של גיל — הזְקנים "מזומנים" אל תפקידם כמענה ל"צרות הזמנים". • נוירו-דגנרציה וזיכרון: קשר בין עליית מחלות ניווניות בקרב המבוגרים לבין סוגיה תרבותית רחבה — פגיעה ביכולת לזכור, כשם שצורך התרבות בזיכרון של זקניה הולך ונשחק.

השיחה עוסקת באתגרי החיים המודרניים, בטבעה של ההזדקנות ובחשיבות ההכרה בתמותה. • קצב השינוי: "קצב השינוי" בחיים המודרניים מואץ וקשה יותר ויותר למעקב, וחורג מן היכולת האנושית. הבינה המלאכותית מובאת כמקרה מבחן קרוב. • זִקנה כ"קנרית במכרה": מבוגרים עם מחלות ניווניות כ"מערכת אזהרה מוקדמת" לאי-הסדר התרבותי — "מגיבים ראשונים בעל כורחם" למשבר. • קרבה בין זקן לצעיר: הקבלה בין אתגרי הקשישים לבין ריבוי אבחנות "הפרעות למידה" אצל ילדים — שני הקצוות נפגעים מן התרבות המודרנית. • מציאות ההזדקנות: אתגור הסיסמה "הגיל הוא רק מספר". ההזדקנות היא מציאות מגולמת ושלמה, לא דעה. • גבולות ותמותה: הכישלון לכבד גבולות — ובכללם גבול חיי האדם — פוגע במוסד הזִקנה. "מוות פתאומי" אינו קיים, שכן המוות הוא מציאות הווה.

השיחה פותחת בתפיסה השגויה שחוויות קיצוניות מולידות חוכמה — בעוד שלרוב הן מולידות טראומה. • זִקנה מול גיל: עצם ההגעה לגיל מבוגר אינה הופכת אדם לזָקֵן. השאיפה להיות מזוהה כ"זָקֵן" היא לרוב סימן להיעדרה של זִקנה אמיתית. • השלכות היעדר הזִקנה: צעירים רבים חווים ייאוש ודיכאון משום שהתפקיד התרבותי של "זָקֵן" אינו מתממש. • אחריות הזְקנים: זָקֵן לא יתגונן מפני סבל הצעירים בעזרת תארים כ"סבא", אלא יֵשב עם הכאב והבלבול. • בריאת הזְקנים: זְקנים אינם נוצרים מעצמם — הם "נקראים אל הקיום" מתוך הצער, שברון הלב והחיפוש הבלתי-רצוניים של הצעירים. גם הדור המבוגר וגם הצעיר שותפים ביצירת תפקיד תרבותי חיוני זה.

ג'נקינסון משתף הרהורים על "תודעת הכפר", על החיבור אל האבות הקדומים ועל תפקיד הטקס, מתוך חוויותיו בחקלאות ובמגורים בטיפי. • תודעת הכפר והטיפי: לילה בטיפי כדרך לחוות "תודעת כפר" — לא הסדר מגורים מסוים אלא "אירוח רדיקלי" ונכונות להתקדם יחד. כמו מוטות הטיפי הנשענים זה על זה, גם בני האדם נשענים זה על זה. • חיבור אל האבות: ה"נכבדים מאובקים" וה"דרים בקורות הגג" משקיפים על החיים ושומרים עליהם. האבות אינם מושלמים — ייתכן שהם נושאים דעות קדומות כמו החיים. היחס ביניהם הדדי: נכונות החיים להכיר באבותיהם "מזינה" אותם. • תפקיד הטקס: פירוק השורש "RIT" אל הבנה אנימיסטית עתיקה שבה האלוהי נוכח בעולם עצמו — בגרגר התבואה או באש הבישול. ה"טקסיוּת" היא "תא הדהוד לאלוהי". • סיכום: ייתכן שהקדוש זקוק לבני האדם לא פחות משהם זקוקים לו. החקלאות עצמה היא טקס מתמשך של התבוננות, מעקב ותגובה ל"חיוניות העולם".

ג'נקינסון משתף תובנות מתוך ניסיונו הרב בליווי פליאטיבי, ומדגיש את חשיבות התקשורת הכנה, את מקומו של האבל ואת מציאות הליווי בקצה החיים. • אתגור "מסחר המוות" הפליאטיבי: ההכשרה הרפואית מקדשת "ריפוי" ו"תיקון", ומתוך כך מניחה שהליווי הוא אירוע רפואי שרגשות רק קוטעים אותו — ולא חוויה אנושית עמוקה. • תפקיד השפה: הצורך "לעצב שפה" שבה אומרים את אמיתות הגסיסה בפשטות; הימנעות מאמיתות אלו היא "רשלנות רפואית". • טבע האבל: האבל אינו בעיה שיש לפתור או לטשטש בתרופות, אלא "מיומנות" השייכת לחיים מלאים. האבל ואהבת החיים הם "תאומים". • ביעות-מוות: התרבות המערבית "מבועתת-מוות", ולכן אנשים חוששים יותר מן האופן שבו יסתדרו החיים בהיעדרם מאשר מעצם המוות. • "בית הספר לעצב": קבוצה שהקים לגברים שהתקשו באובדן, שנקראה "Sad School". • חוכמת בת השבע: ילדה בת שבע החולה בלוקמיה, שהבינה לעומק את מצבה ולימדה ש"חיים מלאים" אינם נמדדים באורכם.

ג'נקינסון מהרהר בטבע ההזדקנות, בזִקנה ובמשברי התרבות של העידן המודרני. • מצב התרבות המודרנית: בני האדם חיים זמן רב יותר הודות לרפואה, אך אין זה "לחיות" במובן המשמעותי. התרבות "גדושה באנשים זקנים אך חסרת זְקנים". • תפקיד הזִקנה: זִקנה אינה זהות או פרופיל אישיותי אלא תפקיד תפקודי המזומן על-ידי "צרות הזמנים". הזְקנים הם ה"קנרית במכרה" של תרבות בכאוס. • מוות, גבולות וטקס: המוות אינו אירוע עתידי אלא מציאות הווה שיש לשלבה בחיים. "מוות פתאומי" הוא סוג של "השתמטות" מן המציאות שהחיים נגמרים. קבלת הגבולות "מאשרת חיים". • "תודעת הכפר": אירוח רדיקלי ונכונות להתקדם יחד, גם בין זרים — והיחס שלנו אל הזקנים הוא תרגול של "להיות בעלי אבות קדומים".

שיחה בין ג'נקינסון למראיין, המתמקדת במסע האישי שלו בעקבות אבחנה של מחלה ניוונית. • הרהורים על האבחנה: קבלת אבחנה של פרקינסון, והחוויה של "עולם רועד" ו"סערה". הוא חש "נדהם" ו"שבור-לב", אך אינו רואה במצבו מחלה גרידא אלא תחושה של "עוול". • שפה וכתיבה: ביום האבחנה החל לכתוב את ספרו "Trembling Still: The Awful Clarity of a Mind in Eclipse", ואף יצר מילון למילים שהמציא, משום שחווייתו לא ניתנה לתפיסה במונחים רגילים. • חרטה והודיה: "חרטות" כ"ערמת אבנים" שיש לבקר כדי לזכות בפרספקטיבה צלולה, לצד תרגול יומי של הכרת תודה. • פרספקטיבות על העצמי: אתגור הרעיון של "עצמי" קבוע שיש להיות נאמן לו; ה"עצמי" מצטבר עם הזמן, כמו מוך בכיס. • כוונת השיחה: רצונו לגלות מה טמון בו ואם עודנו מסוגל "לענות לקריאה", ולשתף את חווייתו כ"חלון" שעשוי לסייע לאחרים.

שיחה של סטיבן ג'נקינסון על החיים בעולם פצוע — על אבל, על אובדן ועל הדרך לשאת את שברון הלב של הזמן הזה בלא להסב את המבט. (תקציר מפורט יתווסף בהמשך.)

דיתי רונן מארחת את יקיר בן משה לשיחה עמוקה ומלמדת.

הרצאה בהנחיית רני לוי, העוסקת בנוכחות ובתודעה בתקופות של שחיקה וקושי. מבט על הדרכים בהן אפשר לשמור על עצמיות ונוכחות גם כשהמשאבים מתמעטים.

ד"ר דיתי רונן מארחת את ד"ר מיה טבת דיין לשיחה על האביב כמטפורה לחיים — קצר, עמוס ומלא משמעות. שיחה בין שתי רופאות על ההתמודדות עם שבריריות החיים.

ד"ר דיתי רונן מארחת את נינו הרמן לשיחה מרתקת על אביב שהוא גם קצר, גם מלא וגם מורכב. מפגש עדין ועמוק בין שתי נשים המתבוננות בחיים, בשכול ובתקווה.